פתרונות מתקדמים למערכי אצירת פסולת ומיחזור בבניה רוויה

ירוחם איש-גור יועץ לאיכות הסביבה ובנייה ירוקה

המגמה העכשוית אשר על פיה קיים תכנון וביצוע של מבני מגורים ומגדלי מגורים (בניה רוויה) מחייבת בין היתר התייחסות מתאימה בתחום השינוע האצירה והפינויי של הפסולת בכלל כמו גם פסולת המוגדרת כברת מיחזור.

במגדלי מגורים כמו גם במבנני מגורים מתוכננים ונבנים עשרות ואף מאות יחידות דיור.

דרישות רוכשי הדירות אשר משלמים ממיטב כספם גבוהות כיום במיוחד בתחום איכות הסביבה הן בהיבט הפנים מיבני, כמו גם החוץ מיבני. כנ"ל הדרישות של הדיירים השוכנים בסמוך לאותם פרוייקטים  המתוכננים ונבנים עתה.

המטרדים הסביבתיים השכיחים בתחומים כמו זיהום אויר/ריח, רעש, נקיון והתחום התברואי בכלל.

שינוע ידני של הפסולת בתוך מגדלי המגורים ו/או המבננים אל חדרי אצירת הפסולת מהווים למעשה את אחד הווקטורים ליצירת המטרדים הפוטנציאליים בתחום איכות הסביבה בפאן הפנים מבני.

חוק התכנון והבניה מאפשר תכנון והקמה של מצנחות אשפה בבניינים שגובהם עולה על 15.0 מ'. מצנחות אשפה אלה מהוות פתרון יעיל לשינוע פסולת במבנים גבוהים קרי בנינים רבי קומות כאשר היתרונות העיקריים כוללים מרחקי פינויי/שינוע קצרים יותר עד לאזור הפינויי וכך נמנע שינוע הפסולת  לאורך כל הבנין ואזור הפיתוח במשך כל היום על כל המשתמע מכך. כלי אצירה /קליטה בעל נפח גדול במיוחד (מכולה) ושינוע הפסולת באמצעות מצנחת אשפה יכולים לשרת בעיקר מבני מגורים גבוהים כמו גם מבנים עיסקיים גבוהים וכן פרוייקטים מסחריים ו/או קניונים בעיקר את אזורי המזון המהיר.

כאשר מתכננים מערך שינוע המבוסס על מצנחת אשפה יש להתייחס למספר פרמטרים חשובים ובסיסיים. תחילה מומלץ כי המצנחת תהיה בקוטר של 60 ס"מ במערכות המשרתות מבני מגורים ומבנים עיסקיים ו-80 ס"מ במצנחת המשרתת בתי אוכל ואזורי מזון מהיר.

במבני מגורים ומבנים עיסקיים  מומלץ כי בכל קומה מאוכלסת יתוכנן חדר פינויי קומתי כולל פתח פינויי קומתי, באחת הקומות לאורך המבנה תתוכנן כניסה לחדר הפינויי הקומתי ברוחב של 1.0 מ' מידה זו תתאים לנגישות של משתמש מוגבל . מעל קומת האיכלוס העליונה יתוכנן חדר טכני אשר יכלול מברשת ומיכל דטרגנטים לניקויי המצנחת כמו גם מערכת בקרה לשליטה על נעילה או פתיחה ו/או התראה כל אימת שמתבצעת פעולת ניקויי המצנחת, פעולה הדורשת שליטה על מדפי הפינויי הקומתיים . תכנון אקוסטי פרטני של מיקום פיר המצנחת בגרעין הבנין כמו גם בידודה האקוסטי של המצנחת והגבלת שעות ההפעלה של יחידת הדחס בשעות הלילה, ימנעו או ימזערו מטרדי רעש פנים מבניים הנגרמים כתוצאה מהפעלת המערכת כולל הפעלתה של יחידת הדחס הקבועה הממוקמת בחדר אצירת הפסולת המרכזי ואשר  דוחסת את הפסולת אל עבר מכולה נתיקה המחוברת אל יחידת הדחס.

תכנון נכון ופרטני של אמצעים למיזעור מטרדי ריחות ימנעו היווצרות של מטרדי ריח וזיהום אויר בכלל בתחום הפנים מבני והסביבתי ובעיקר בחלליו הפנימיים של המבנה במידה ולא יתוכננו האמצעים הנדרשים הכוללים בין היתר אמצעים מבניים איוורור מאולץ ואחרים כי אז עלול הדבר לגרום להיווצרותם של מטרדי זיהום אויר/ריח לאורך חלליו של המבנה כמו גם בסביבה הקרובה ובכל חלל אחר המשמש את מערך שינוע הפסולת בחדר אצירת הפסולת המרכזי הממוקם ברוב המקרים במפלס קומת הקרקע או במפלס קומת המרתף. את מוצא המצנחת בחדר האצירה יש למקם בזוית של°45 ביחס למרכז יחידת הדחס הקולטת את הפסולת ואשר דוחסת אותה אל עבר המכולה הצמודה לה. נפח המכולה נקבע ע"י הערכה של סה"כ נפח הפסולת האמורה להיקלט על ידה כאשר במבני מגורים מומלצת מכולה בנפח של 12 קוב במידה ואין כל מגבלה תיפעולית למקמה בחדר האצירה המרכזי.

במבנים עיסקיים ומסחריים נפח מכולה נקבע ע"פ הערכת כמות הפסולת האמורה להיקלט במכולה כאשר הבסיס המומלץ הוא נפח קליטה שבועי ובנוסף יש לבדוק האם קיימות מגבלות תפעוליות במיקום ופינויי המכולה מחדר האצירה המרכזי (רדיוס תפעול ונגישות פינויי).

חדר האצירה המרכזי כמו גם שאר האזורים המבונים של המערכת נדרשים לתשתיות תברואיות בסיסיות (ע"פ הצורך) וזה כולל חיבורי מים ביוב תאורה וכו'.

ע"פ חוק התיכנון והבניה יש לתכנן חדר קרטון/מיחזור סמוך לחדר אצירת הפסולת המרכזי. חדר זה אמור לקלוט פסולת גסה שאינה ברת שינוע באמצעות המצנחת כמו מתכות רהיטים וכו' וכן פסולת הנוצרת במפלסי הפרוייקט שאין להם גישה ישירה לפתחי הפינויי של המצנחת בנוסף חדר זה אמור לקלוט פסולת ברת מיחזור לשם מיחזור וזה יכול לכלול נייר עיתון, נייר משרדי לבן, קרטון זכוכית וכו'.

מקובל כי שטח חדר המיחזור הוא כ-3.0% מסה"כ שטח קומת הקרקע או 0.3% מסה"כ השטחים העיקריים של הפרוייקט. בכל מיקרה יש לבדוק כי החדר אמור לענות על כל צרכיו של הפרוייקט ועל תכליתו כפי שצויין לעייל.

התיכנון הבסיסי של מערך שינוע, אצירה, דחיסה ופינויי הפסולת חייב להתאים עצמו לקבוע בחוק התכנון והבניה כאשר בנוסף יש לתכנן, לבנות ולהתקין אמצעים נוספים אשר ישפרו את יכולת תיפקודו ותיפעולו של המערך המוצע ומצד שני ימנעו היווצרותם ו'/או מיזעורם של מטרדים ומפגעים סביבתיים פוטנציאליים.

מערכת פנאומטית:  

כאשר מתכננים פרוייקטים מורכבים או מבנני מגורים מומלץ לבחון את הכדאיות הכלכלית והתפעולית בתכנונה והקמתה של מערכת פנאומטית לשינוע אצירה ודחיסה של פסולת לנקודה/חדר אצירה מרכזי אחד. אמנם עלות הקמתה כמו גם תיפעולה של המערכת הפנאומטית הינו יקר יותר אך יתכן כי בתנאים מסויימים קיים בסיס כלכלי ותיפעולי לתכנונה הקמתה והפעלתה ולכן מומלץ לבחון את הכדאיות לכל פרוייקט בצורה ייעודית.

מערכת פנאומטית מרכזית מסוגלת לקלוט פסולת מעורבת/ביתית ממבנני מגורים ואפילו שכונות שלמות. יכולת הקליטה של המערכת יכולה להגיע אף לאלפי ועשרות אלפי יחידות דיור ליחידה פנאומטית מרכזית אחת.

בעולם קיימות מערכות פנאומטיות המשרתות מבנני מגורים רבים . בארץ אין עדיין מערכת פנאומטית פעילה המשרתת אזורי מגורים. קיימות מערכות פנאומטיות המתוכננות לשינוע והפרדה של פסולת רטובה ופסולת יבשה למטרת מיחזור במקביל.

מרכיבי המערכת הפנאומטית כוללים חדר אצירת פסולת מרכזי בו ממוקמות מכולות הדחס, חדר האצירה המתכונן אמור להיות מותאם להיקף יחידות הדיור אותן הוא אמור לשרת. בחדר האצירה המרכזי ממוקמת למעשה מערכת הבקרה והשליטה של המערכת כולה כמו גם "ראש המערכת" הכולל את המפוחים והצקלון קווי הולכה/יניקה מחברים את חדר האצירה המרכזי/מרכז הבקרה אל הבניינים ו/או יחידות הדיור השונות המחוברות לאותה מערכת מרכזית.

בכל בניין קיים חדר אצירת פסולת מישני הקולט למעשה באמצעות מצנחת אשפה את הפסולת מחדרי הפינויי הקומתיים. בחדר האצירה הבניני/המישני ממוקם תא קליטה אשר ממנו מתבצעת פעולת היניקה של הפסולת כאשר היא מבוקרת ע"י מרכז הבקרה/שליטה המרכזי.

חדר אצירה מישני או חדר אחר הסמוך לו ישמש לקליטה של פסולת גסה שאינה ניתנת לשינוע באמצעות המערכת הפנאומטית כמו גם פסולת ברת מיחזור. מומלץ כי החדר בו תמוקם מערכת הקליטה והשינוע של הפסולת באמצעות המערכת הפנאומטית והחדר אשר ישמש לקליטת פסולת ברת מיחזור ו/או פסולת גסה, יופרדו בעיקר בשל סיבות בטיחותיות ותחזוקתיות.

בתכנון הפרטני ההנדסי של המערכת ברמה הבנינית ברור הוא כי יש לעמוד במסגרת הדרישות המוצגות בחוק התכנון והבניה כמו גם לפתור או למזער מטרדים ומפגעים סביבתיים פוטנציאליים פנים מבניים וסביבתיים בתחומים כמו רעש וזיהום אויר וזאת בנוסף לתכנון תשתיות תברואיות הכרחיות כמו חיבור מים, ביוב,חשמל (כח) תאורה וכו'. בנוסף בחדרי אצירת פסולת מרכזיים מומלץ למקם מז"חים על קוי אספקת המים לחדרי אצירת הפסולת.

במידה והתוכנית כמו גם האזור אותה משרתת המערכת הפנאומטית כוללת יחידות צמודות קרקע, כי אז יש לתכנן תאי קליטה חיצוניים כאשר כל תא קליטה ישרת מספר יחידות דיור גדול ככל האפשר במסגרת המגבלות בשטח. מומלץ כי המרחק בין המשתמש הקיצוני לתא הקליטה לא יעלה על 45 מ'.

כאשר מתכננים מערכות שינוע ואצירה של פסולת לאזורי מגורים מומלץ כי נפח הפסולת לכל יח"ד תחושב ע"פ מדד עכשווי מינימאלי של 120 ליטר לכל יח"ד וזאת על בסיס של 3 פינויים שבועיים. בתכנון מערכות פנאומטיות מכולת הדחס הקולטת את הפסולת במבנני מגורים היא בנפח של כ-24 קוב ע"פ יחס דחיסה של 1:4. הנפח האפקטיבי לפינויי עומד ללא דחיסה על כ-100 קוב.

בתפעול מערכות פנאומטיות המשרתות מספר רב במיוחד של יחידות דיור, תפעול / פינויי המכולה היא פונקציה של מספר יחידות הדיור אותן משרתת המערכת כמו גם ימי וזמני תפעול המערכת לדוגמא בסופי שבוע נפח הפסולת המתפנה או הנוצרת גבוהה יותר מאשר באמצע השבוע.

נפח המכולה המקובלת לשימוש במבני מגורים עומדת על כ-12 קוב, מכולה בנפח של 12 קוב ע"פ יחס דחיסה של 1:4 מסוגלת לקלוט נפח פסולת של כ-50 קוב ללא דחיסה. מקובל הוא ברמה תכנונית שמכולה בנפח של כ-12 קוב המשרתת יחידות דיור מפונה ונפרקת פעם אחת בשבוע לפחות וזאת בהתייחסות ליכולת הקיבול הנפחית כמו גם לפוטנציאל הפסולת הנאצרת לגרום למטרדים סביבתיים ולעיתים תברואיים ובריאותיים במידה וזמן האצירה/שהייה יהיה גבוה מידיי ולא יהיה מגובה באמצעים לעיכוב תהליכי התפרקות אורגניים.

בתכנון מערכות אצירת פסולת יש לחשב את הפרדת הפסולת ברת המיחזור (במידה ומתוכנן או קיים מיחזור) ברמה זהירה של 30% מסה"כ נפח הפסולת. פעולה המקנה למעשה נפח תפעולי גבוה יותר לאצירת פסולת מצד אחד ותכנון כלי אצירה ואמצעים לאצירת החומרים ברי המיחזור מהצד השני.

לסיכום הבניה הרוויה העכשווית המבוססת בעיקרה על מגדלי מגורים ומבני מגורים עם מספר רב של יחידות דיור כמו גם העלייה הקבועה בנפח הפסולת ומשקלה מחייבים התייחסות מתקדמת יותר לשינוע הפסולת ברמה הפנים מבנית כמו גם החיצונית, כאשר המערכות המתוכננות חייבות להיות מסוגלות לשנע לאצור לדחוס ולפנות נפחים גדולים יותר של פסולת כמו גם חומרים ברי מיחזור וזאת תוך כדי מניעה ו/או מיזעור של מטרדים סביבתיים פוטנציאליים בתחומים כמו זיהום אויר ריח רעש טיפול קדם בשפכים (באזורים מסחריים) וכו'.